ביום ראשון האחרון, יום שני של חג השבועות, ישבנו כל המשפחה בבית, עייפים מכל בילויי החג ומכל הבליסות בשלל האירועים המשפחתיים אליהם הוזמנו. היה נעים להיות קצת בבית וליהנות מהספה החדשה שקנינו לא מכבר, מעיתוני החג ומבני המשפחה. אבל אחרי שעה קלה, התחילו לבעור לי הקוצים בחלק האחורי של הגוף. טיול לא יכל לבוא בחשבון, כי כבר נהיה קצת מאוחר וגם כי טיילנו ביום שישי (יומיים קודם), אז הצעתי לבכורה לבוא איתי לסרט. בהתחלה היא קפצה בשמחה על ההצעה, אך ראיתי מזווית העין שככל שהרהרה והפכה יותר בהצעתי הנדיבה, החלו הספקות לכרסם בה. יכולתי לראות את גלגלי מוחה מסתובבים במרץ ושוקלים האם כדאי לצאת לבילוי עם האמא המבוגרת והלא מגניבה ולזכות ביציאה מהבית והפוגה מהשעמום או לעמוד על זכותה להיות מתבגרת קלאסית, לסרב בנימוס ולהמשיך לבלות בגפה, למרות החידלון והשעמום. כשראיתי שהיא משתהה בקבלת החלטה והסרט שבא לי לראות אוטוטו מתחיל, פיתיתי אותה בשייק מ'רי בר' אשר בקניון איילון. מה שכיף אצל המתבגרת, שהיא בורכה בטעם טוב ואף פעם לא מסרבת להצעות קולינריות, גם אם הן באות במצב צבירה נוזלי.
אני כל כך שמחה על הקשר הזה עם הבת שלי. אני לא יכולה אפילו להתחיל לדמיין שהייתי הולכת עם אימי לסרט או לכל בילוי אחר. הבילוי היחידי המשותף שהיה לנו הוא נסיעה לתל אביב לעבודה של אבי, ז"א למוסך קרסו ברחוב ריב"ל, המתנה רוויית תסכול (של אמי) עד שהוא יואיל לסיים את העבודה ויציאה ל"סידורים" בעיר הגדולה בשעות אחה"צ. סידורים היה שם קוד לפעילות משותפת 'מגוונת' שעיקרה קניות פונקציונאליות. לא סתם 'בזבוזים'. אני מצידי אהבתי לבוא לקחת את אבא מהעבודה, אפילו שהיינו צריכות לנסוע באוטובוס מראשון לציון ולצעוד מהבית שברחוב וולפסון עד לתחנה המרכזית. הנסיעה הזו לתל אביב היתה ההרפתקה החודשית שלי. אז עוד לא היו קניונים ומותגים והיינו עורכים את קניות המזון בשוק התקווה ובגדים בדרום תל אביב. כמה שנים קדימה, אחרי שאימי נפטרה ואבא היה הולך (יותר נכון נסחב) איתי לקנות בגדים, תיעבתי את האזור הזה של דרום תל אביב ואת כל החנויות הסיטונאיות בדרך יפו. אבא שלי לא הבין למה אני עושה לו כ"כ הרבה בעיות ולמה אני לא מסתפקת בג'ינסים וחולצות נטולי סמל בחזית ואני אפילו לא ניסיתי להסביר לו שברמת השרון זה פשוט לא תופס. זה היה אחד המחירים שהוא היה צריך לשלם על שעקר אותי מראשון לציון והעביר אותי למעוז הסנוביזם והערצת המותגים. אם לא היה לך ליווייס או 'טופר' פשוט לא היית קיים. או שהיית קיים אבל בגירסא פחותת ערך ולא מספיק אטרקטיבית. ואני לא הייתי מספיק אמיצה למרוד במוסכמות החברתיות וללבוש מה שבא לי ומה שבאמת מוצא חן בעיני, ללא קשר למותג זה או אחר.
צחוק הגורל הוא שכמה שסלדתי אז מדרום תל אביב, דהיינו דרך יפו תל אביב, שכונת פלורנטין והסביבה, היום אני פשוט מתה עליהם. תנו לי רק להסתובב בדרום העיר, לחפש לעצמי מציאות, ליהנות מהשיטוט ולהיזכר בימי נעוריי ובאבי, שהיה משוחח עם הסוחרים בשפת אימו והיה מביך אותי עד דמעות. גם להתמקח על המחיר אהב אבי ואני הייתי חושקת שיניים וחפצה לקבור את עצמי כמה מטרים מתחת לאדמה, רק לא לעמוד במצב המביך הזה. היום אני נהנית להתמקח מתי שאפשר ומנסה ללמד גם את בתי את מלאכת העמידה על המקח (ללא הצלחה בינתיים). לשמחתי אותה זה לא מביך, כמו שזה משעשע עבורה.
עכשיו אני קולטת שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה לפני כמה חודשים ולא סיימתי. לפי השם שנתתי לו,כנראה שתכננתי לכתוב על הבילוי המשותף שלנו, אם ובת, בסרט 'משפחת בליה' הצרפתי וראו לאן הגעתי...
אז אם אנסה להישאר נאמנה לשם הפוסט - זה סרט מצוין. מלא ברגש, בשירה, בתקווה ובאנשים יפים וטובים. לצערי, אני לא בטוחה שהוא עדיין מציג בתי הקולנוע, אבל בטח אפשר להוריד אותו למחשב או שהוא יגיע ל-VOD של הוט ויס ממש בקרוב.
טריילר של 'משפחת בליה'
מאז הספקנו לצפות בעוד כמה סרטים והאחרון שבהם הוא "המילים הטובות", של שמי זרחין. הסרטים הישראלים הולכים ומשתפרים משנה לשנה וזה באמת סרט מצויין. הוא מספר על שלושה אחים (בת ושני בנים) שאמם האהובה מתה ולאחר מותה הם מגלים שהיו לה כל מיני סודות שהיא מעולם לא גילתה להם. הם יוצאים למסע חוצה מדינות בעקבות עברה של אמם ומגלים עובדות מפתיעות. תוך כדי המסע הם גם מגלים דברים על עצמם ועל הקשר ביניהם. מעניין ומרגש. מומלץ בחום.
טריילר של 'המילים הטובות'
אני כל כך שמחה על הקשר הזה עם הבת שלי. אני לא יכולה אפילו להתחיל לדמיין שהייתי הולכת עם אימי לסרט או לכל בילוי אחר. הבילוי היחידי המשותף שהיה לנו הוא נסיעה לתל אביב לעבודה של אבי, ז"א למוסך קרסו ברחוב ריב"ל, המתנה רוויית תסכול (של אמי) עד שהוא יואיל לסיים את העבודה ויציאה ל"סידורים" בעיר הגדולה בשעות אחה"צ. סידורים היה שם קוד לפעילות משותפת 'מגוונת' שעיקרה קניות פונקציונאליות. לא סתם 'בזבוזים'. אני מצידי אהבתי לבוא לקחת את אבא מהעבודה, אפילו שהיינו צריכות לנסוע באוטובוס מראשון לציון ולצעוד מהבית שברחוב וולפסון עד לתחנה המרכזית. הנסיעה הזו לתל אביב היתה ההרפתקה החודשית שלי. אז עוד לא היו קניונים ומותגים והיינו עורכים את קניות המזון בשוק התקווה ובגדים בדרום תל אביב. כמה שנים קדימה, אחרי שאימי נפטרה ואבא היה הולך (יותר נכון נסחב) איתי לקנות בגדים, תיעבתי את האזור הזה של דרום תל אביב ואת כל החנויות הסיטונאיות בדרך יפו. אבא שלי לא הבין למה אני עושה לו כ"כ הרבה בעיות ולמה אני לא מסתפקת בג'ינסים וחולצות נטולי סמל בחזית ואני אפילו לא ניסיתי להסביר לו שברמת השרון זה פשוט לא תופס. זה היה אחד המחירים שהוא היה צריך לשלם על שעקר אותי מראשון לציון והעביר אותי למעוז הסנוביזם והערצת המותגים. אם לא היה לך ליווייס או 'טופר' פשוט לא היית קיים. או שהיית קיים אבל בגירסא פחותת ערך ולא מספיק אטרקטיבית. ואני לא הייתי מספיק אמיצה למרוד במוסכמות החברתיות וללבוש מה שבא לי ומה שבאמת מוצא חן בעיני, ללא קשר למותג זה או אחר.
צחוק הגורל הוא שכמה שסלדתי אז מדרום תל אביב, דהיינו דרך יפו תל אביב, שכונת פלורנטין והסביבה, היום אני פשוט מתה עליהם. תנו לי רק להסתובב בדרום העיר, לחפש לעצמי מציאות, ליהנות מהשיטוט ולהיזכר בימי נעוריי ובאבי, שהיה משוחח עם הסוחרים בשפת אימו והיה מביך אותי עד דמעות. גם להתמקח על המחיר אהב אבי ואני הייתי חושקת שיניים וחפצה לקבור את עצמי כמה מטרים מתחת לאדמה, רק לא לעמוד במצב המביך הזה. היום אני נהנית להתמקח מתי שאפשר ומנסה ללמד גם את בתי את מלאכת העמידה על המקח (ללא הצלחה בינתיים). לשמחתי אותה זה לא מביך, כמו שזה משעשע עבורה.
עכשיו אני קולטת שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה לפני כמה חודשים ולא סיימתי. לפי השם שנתתי לו,כנראה שתכננתי לכתוב על הבילוי המשותף שלנו, אם ובת, בסרט 'משפחת בליה' הצרפתי וראו לאן הגעתי...
אז אם אנסה להישאר נאמנה לשם הפוסט - זה סרט מצוין. מלא ברגש, בשירה, בתקווה ובאנשים יפים וטובים. לצערי, אני לא בטוחה שהוא עדיין מציג בתי הקולנוע, אבל בטח אפשר להוריד אותו למחשב או שהוא יגיע ל-VOD של הוט ויס ממש בקרוב.
טריילר של 'משפחת בליה'
מאז הספקנו לצפות בעוד כמה סרטים והאחרון שבהם הוא "המילים הטובות", של שמי זרחין. הסרטים הישראלים הולכים ומשתפרים משנה לשנה וזה באמת סרט מצויין. הוא מספר על שלושה אחים (בת ושני בנים) שאמם האהובה מתה ולאחר מותה הם מגלים שהיו לה כל מיני סודות שהיא מעולם לא גילתה להם. הם יוצאים למסע חוצה מדינות בעקבות עברה של אמם ומגלים עובדות מפתיעות. תוך כדי המסע הם גם מגלים דברים על עצמם ועל הקשר ביניהם. מעניין ומרגש. מומלץ בחום.
טריילר של 'המילים הטובות'
