בשישי האחרון, כמדי שישי בשנים האחרונות, עלתה שוב השאלה של הילדים "מה עושים מחר?". זו שאלה שמחד גלומה בה הבטחה לבילויים מגניבים ומשמחים ומאידך היא תמיד קצת מלחיצה אותי - שוב צריך לשבור את הראש ולמצוא בילוי חדש מעניין ועדיף שלא יגרור תגובות של "אוף משעמם" ו"עוד פעם" ו"לא בא לי" המוכרות אך הבלתי אהובות. ככל שהילדים מתבגרים נהיה קשה יותר לספק ולרצות אותם. כמעט בכל סופ"ש מתגנבת המחשבה על כך שהם כבר גדולים ויכולים להעסיק את עצמם ולמה אנחנו צריכים עוד פעם לבדר ולרגש אותם, אבל אז אנחנו נזכרים שאוטוטו הם כבר בכלל לא "ישימו" עלינו ואנחנו נתגעגע לימים בהם בילינו יחד. אז ההגיון והאחריות ההורית גברו על העצלנות הטבעית, שמניעה אותנו לרבוץ כל השבת בבית, לקרוא עיתונים, לנשנש ולנוח והובילו אותנו לקיים שיחת 'יחסינו לאן' או יותר נכון 'סופ"שנו לאן', בה נזכר הצעיר (תיכף בן 12) שכבר המון זמן הוא רוצה לבקר בפארק קרסו למדע בבאר שבע. מה שאומר שצריך לנסוע לבאר שבע. באר שבע!!! בשביל פארק מדע! מילא אם היינו נוסעים בשביל איזה מסעדה מעולה או בשביל פריחה מדהימה של חלמוניות כמו שהיינו שבוע קודם לכן, אבל בשביל פארק מדע?!!! אז כן, הרחקנו שלושתנו עד בירת הנגב (הגדולה בת ה-15 בחרה לוותר על התענוג) בשביל לבקר בפארק מדע והאמת שהיה מעניין ומספק עד מאד. נתחיל מהנסיעה: יש משהו בלצאת מהעיר שכבר עושה טוב על הנשמה. לנסוע ברכב במהירות , לעבור על פני שדות חרושים ונוף פתוח, לראות שמיים פתוחים, מלאים בעננים במיליון צורות (הכי הייתי מרוצה כשהבן שלי התחיל לגלות צורות של בע"ח בעננים. זה מיד זרק אותי לילדות שלי, עת לא היו מסכים ניידים בנמצא וכל מה שיכולנו לעשות בנסיעות זה להתבונן בשמיים ובדרך הנשקפת מהחלון. איזה מזל שהוא סובל מבחילות ;-)). ככל שמתרחקים מהעיר רואים פחות ופחות שלטי חוצות ויותר טבע ורק בשביל זה כבר שווה לנסוע רחוק. אחרי שעה ורבע של נסיעה התגלתה לנו בירת הנגב, כמו לאס ווגאס מתוך המדבר. חחח, טוב לא בדיוק, אך להפתעתי גילינו עיר ענקית, מודרנית, עם בתי מלון, תיאטרון, כיכרות ופסלי חוצות, מזרקות, אוניברסיטה ועוד ועוד. כרך לכל דבר. לבושתי, חייבת להודות כי הביקור האחרון שלי בבאר שבע היה לפני 30 שנה. קצת השתנתה מאז...די מדהים שכשיוצאים מתל אביב ומדרימים חושבים שזהו, מכאן יש רק מדבר ושטחים פתוחים ואולי כמה מושבים וקיבוצים ואז מגיעים לבאר שבע שהיא גדולה ומפותחת בדיוק כמו תל אביב ומשתאים שיש חיים מחוץ לבועה.
בכניסה לבאר שבע הפעלנו את waze ע"מ שיוביל אותנו בבטחה לרחוב העצמאות. בסוף הרחוב שוכן לו ברוב הדר הפארק. ואיזה פארק! גדול, יפה, מטופח. תענוג. חניה בשפע, מחירי הכניסה סבירים בהחלט ויש גם אפשרויות מגוונות של הנחות עם לאומי קארד, מנויי ידיעות ועוד. שווה לבדוק באתר רכישת כרטיסים מוקדמת באתר. אנחנו לא עשינו זאת לצערנו ופיספסנו הנחה. הסיור מתחיל בגן המדעי, נמשך במבנה התת קרקעי, במבנה הטורקי ואז במזרקה המדעית.
הגן המדעי מורכב מתחנות עם מתקנים שמזכירים קצת לונה פארק, אותם יכולים המבקרים להזיז, להרים, לדחוף, לזרוק ועוד כהנה וכהנה פעולות שמשמחות ילדים עד מאד. כל פעולה כזו גורמת למכשירי העינויים לזוז, להשפריץ, להשמיע קולות וכדו'. מותר ורצוי לגעת בכל דבר ולהתנסות וזה הרי הכיף הכי גדול של ילדים. בהזדמנות זו, חייבת לשתף בזיכרון שלי מביקור במוזיאון ישראל, באגפי המבוגרים, בהם הצעיר התאכזב עד בלי די מכך שאסור לגעת באף מוצג ואפשר רק להסתכל. אמנם חלק מהמוצגים עניינו אותו ואף גרמו לו להתפעל בקול רם, אבל זה לא היה אותו הדבר כמו לגעת ולהרגיש בידיים.
מהגן המדעי יורדים במעלית כסופה למבנה התת קרקעי, שם למעשה שוכן המוזיאון, המכיל שמונה תערוכות אינטראקטיביות מגניבות ביותר, מעבדות ואודיטוריום. הספקנו לבקר כמעט בכל התערוכות. בחלקן ממש נהנינו, באחרות - חלקית. התערוכות המוצלחות ביותר בעיני הן: תקשורת, צופן החיים, אור וראייה והגנת הצומח. בכל התערוכות יש משחקים, שאלונים, מצגות ואפשרות להתנסות. בחלקן ההסברים לפני כל פעילות ארוכים מאד ולצעיר לא היתה סבלנות להקשיב עד הסוף. כיציר של דור הרגיל ללחוץ על מסכי מגע ולצפות שהכל יקרה עכשיו ומהר, היה לו קצת קשה עם הצורך להמתין עד סוף ההסבר. לדעתי ניתן היה לקצר את ההסברים, כי קהל היעד של המוזיאון הוא בעיקר ילדים ואלה סבלנותם ויכולת ההקשבה שלהם קצרה. את ההסברים הארוכים על הקירות הוא בכלל לא התעכב לקרוא. אני דווקא קראתי את רובם והתעניינתי מאד.
שתי תערוכות נוספות שזכו אצלנו להתעניינות הן 'מדענים על שטרות של כסף' ו'שדרת הנובל', שם מצא הצעיר שמות מוכרים כאלברט איינשטיין ויצחק רבין ושאל אם יש סיכוי שגם הוא יופיע יום אחד על שטר כסף ו"מה צריך לעשות בשביל זה?". היה מאתגר.
במבנה הטורקי ממוקמת תערוכת גרעין המדע, שהיא סופר מעניינת לדעתי, אך מסובכת מדי לילדים. היא עמוסה בהסברים מדעיים קשים. בקומה התחתונה שלו יש את עולם אתייהטק, מן משחקייה מדעית לפעוטות. נראה נורא נחמד, אבל לא התאים לגילאים שלנו.
יצאנו מן הבניין הטורקי, בנין משומר ומשופץ מימי המנדט הבריטי, מאד יפה, היישר למזרקה המדעית. מזרקה מלבנית מאורכת, עם המון זרנוקים וברזים (כמספר הזרנוקים), באמצעותם ניתן לשלוט על עוצמת הזרם. פעילות מהנה מאד, בעיקר ביום חם (ולא חסרים כאלה בבאר שבע).
המזרקה למעשה מסיימת את הביקור. אפשר לעשות הכל מהתחלה, אבל ממש לא חייבים ;-)
וכמו תמיד, שום דבר אינו מושלם וזה תופס גם לגבי פארק קרסו למדע. אספתי בשבילכם מס' רג'קטים, שכדאי לקחת בחשבון לפני ביקור בפארק:
נון 1: בפארק (ובסביבתו) עדיין אין קפטריה או כל מקום אחר בו ניתן לעשות הפוגה ולהרטיב את הגרון. זה חסר ואני מקווה שישתנה בקרוב. כדאי להצטייד בכריכים ובשתייה, כי הבילוי במקום אורך מס' שעות.
נון 2: בתערוכת 'מכניקה ומנגנונים' היו מס' מוצגים בעדכון. אני לא יודעת כמה זמן הם כבר בעדכון ואני מאד מקווה שזו השבתה זמנית. זה בכל מקרה מאכזב, במיוחד כי המוצגים נראו מעניינים ומפתים לשימוש והפעלה.
נון 3: במוצגים רבים בתערוכות האינטראקטיביות (בתוך מבנה התת קרקעי) ההסברים לפני תחילת ההפעלה חוזרים על עצמם, ארוכים ומייגעים. אני חושבת שלטובת הדור הצעיר היה עדיף אם היו יותר תמציתיים וקצרים. זה היה מעודד הקשבה והתמקדות.
לסיכום:
ציון בסולם (מ-1 עד 10) 'עם יד על הלב': 9. שווה!
פארק קרסו למדע
רחוב העצמאות 79, באר שבע
אתר הבית
הגן המדעי מורכב מתחנות עם מתקנים שמזכירים קצת לונה פארק, אותם יכולים המבקרים להזיז, להרים, לדחוף, לזרוק ועוד כהנה וכהנה פעולות שמשמחות ילדים עד מאד. כל פעולה כזו גורמת למכשירי העינויים לזוז, להשפריץ, להשמיע קולות וכדו'. מותר ורצוי לגעת בכל דבר ולהתנסות וזה הרי הכיף הכי גדול של ילדים. בהזדמנות זו, חייבת לשתף בזיכרון שלי מביקור במוזיאון ישראל, באגפי המבוגרים, בהם הצעיר התאכזב עד בלי די מכך שאסור לגעת באף מוצג ואפשר רק להסתכל. אמנם חלק מהמוצגים עניינו אותו ואף גרמו לו להתפעל בקול רם, אבל זה לא היה אותו הדבר כמו לגעת ולהרגיש בידיים.
מהגן המדעי יורדים במעלית כסופה למבנה התת קרקעי, שם למעשה שוכן המוזיאון, המכיל שמונה תערוכות אינטראקטיביות מגניבות ביותר, מעבדות ואודיטוריום. הספקנו לבקר כמעט בכל התערוכות. בחלקן ממש נהנינו, באחרות - חלקית. התערוכות המוצלחות ביותר בעיני הן: תקשורת, צופן החיים, אור וראייה והגנת הצומח. בכל התערוכות יש משחקים, שאלונים, מצגות ואפשרות להתנסות. בחלקן ההסברים לפני כל פעילות ארוכים מאד ולצעיר לא היתה סבלנות להקשיב עד הסוף. כיציר של דור הרגיל ללחוץ על מסכי מגע ולצפות שהכל יקרה עכשיו ומהר, היה לו קצת קשה עם הצורך להמתין עד סוף ההסבר. לדעתי ניתן היה לקצר את ההסברים, כי קהל היעד של המוזיאון הוא בעיקר ילדים ואלה סבלנותם ויכולת ההקשבה שלהם קצרה. את ההסברים הארוכים על הקירות הוא בכלל לא התעכב לקרוא. אני דווקא קראתי את רובם והתעניינתי מאד.
שתי תערוכות נוספות שזכו אצלנו להתעניינות הן 'מדענים על שטרות של כסף' ו'שדרת הנובל', שם מצא הצעיר שמות מוכרים כאלברט איינשטיין ויצחק רבין ושאל אם יש סיכוי שגם הוא יופיע יום אחד על שטר כסף ו"מה צריך לעשות בשביל זה?". היה מאתגר.
יצאנו מן הבניין הטורקי, בנין משומר ומשופץ מימי המנדט הבריטי, מאד יפה, היישר למזרקה המדעית. מזרקה מלבנית מאורכת, עם המון זרנוקים וברזים (כמספר הזרנוקים), באמצעותם ניתן לשלוט על עוצמת הזרם. פעילות מהנה מאד, בעיקר ביום חם (ולא חסרים כאלה בבאר שבע).
המזרקה למעשה מסיימת את הביקור. אפשר לעשות הכל מהתחלה, אבל ממש לא חייבים ;-)
וכמו תמיד, שום דבר אינו מושלם וזה תופס גם לגבי פארק קרסו למדע. אספתי בשבילכם מס' רג'קטים, שכדאי לקחת בחשבון לפני ביקור בפארק:
נון 1: בפארק (ובסביבתו) עדיין אין קפטריה או כל מקום אחר בו ניתן לעשות הפוגה ולהרטיב את הגרון. זה חסר ואני מקווה שישתנה בקרוב. כדאי להצטייד בכריכים ובשתייה, כי הבילוי במקום אורך מס' שעות.
נון 2: בתערוכת 'מכניקה ומנגנונים' היו מס' מוצגים בעדכון. אני לא יודעת כמה זמן הם כבר בעדכון ואני מאד מקווה שזו השבתה זמנית. זה בכל מקרה מאכזב, במיוחד כי המוצגים נראו מעניינים ומפתים לשימוש והפעלה.
נון 3: במוצגים רבים בתערוכות האינטראקטיביות (בתוך מבנה התת קרקעי) ההסברים לפני תחילת ההפעלה חוזרים על עצמם, ארוכים ומייגעים. אני חושבת שלטובת הדור הצעיר היה עדיף אם היו יותר תמציתיים וקצרים. זה היה מעודד הקשבה והתמקדות.
לסיכום:
ציון בסולם (מ-1 עד 10) 'עם יד על הלב': 9. שווה!
פארק קרסו למדע
רחוב העצמאות 79, באר שבע
אתר הבית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה