הליכה ביער - המלצה על סרט
מזל שאפשר כבר להריח את סיום הקיץ. אמנם החום הגדול עדיין כאן, אבל פה ושם יש סימנים שהוא הולך להסתיים. מעבר לחצבים, לגשם שאמור להתרגש עלינו מחר בערב (אם אכן החזאים צודקים. לי יש ספק גדול) וללוח השנה העברי המודיע לנו שהסתיו כבר כאן, יש שיפור גדול גם בנושא הסרטים המגיעים אלינו מיבשות רחוקות. ידוע שהקיץ הוא עונת מלפפונים בכל הקשור לסרטי איכות. בקיץ בד"כ אפשר לצפות בעיקר לסרטי אקשן עקובי דם ואקסטרים או לסרטי ילדים.
אתמול, כשבדקתי את היצע הסרטים, אפשר היה שוב לנשום לרווחה. לאט לאט מתחילים הסרטים הטובים לחזור לבתי הקולנוע. רשמתי לעצמי שאני רוצה לצפות בסרט החדש "אוורסט" (בעיקר בגלל ג'ייק ג'ילנהול, אבל לא רק) ובסרט החדש "The Walk" עם ג'וזף גורדון לוויט, שעדיין לא הגיע לארץ, אבל הוא כבר מופיע ב"בקרובים".
בכל מקרה, הסרט "אוורסט" משום מה לא מציג ב'יס פלנט' קניון איילון ולכן בחרנו בסרט "דרך ארוכה" בכיכובם של רוברט רדפורד וניק נולטה. זהו סרט מז'אנר סרטי המסע, שהזכיר לי טיפה את "wild" עם ריס וויטרספון, בעיקר בגלל הדרך שהגיבורים עוברים פיזית ונפשית-תודעתית.
הסרט מספר על ביל ברייסון (רדפורד), מחבר ספרי מסע שהגיע לגיל פרישה וחי חיים רגועים ונוחים עד שהוא ואשתו (אמה תומפסון) הולכים לניחום אבלים כמה פעמים ברצף והוא מבין שזה ל א מה שהוא רוצה לעשות בשארית חייו. לנדוד בין רופאים, הלוויות וניחום אבלים. ההבנה הזו מביאה אותו להחלטה הלא ממש הגיונית לצאת למסע רגלי בשביל האפלצ'ים. מדובר על שביל מטיילים, שאורכו כ-3,500 קילומטרים והוא עובר דרך 14 מדינות במזרח ארצות הברית, מהר ספרינגר שבמדינת ג'ורג'יה ועד הר קטדין שבמדינת מיין. באופן צפוי למדי, בני המשפחה ובראשם בת הזוג האוהבת מאד (בכיכובה של אמה תומפסון הנהדרת) לא מתלהבים מהרעיון. אחרי שהיא מבינה שלא תצליח למנוע את היציאה למסע, מציבה האשה תנאי ליציאה לטיול הרגלי הקשה הזה - שביל יקח עימו חבר לדרך, ע"מ שלא יטייל לבד. ביל מתקשר לחבריו משכבר הימים, אבל כולם כאחד טרודים בענייני מחלות וזקנה ומסרב להצעה. רק סטיבן כץ, חבר עבר מגיב בחיוב והוא אכן מצטרף אל ביל. אלא מה, ביל שלא ראה את סטיבן כ-40 שנה, חוטף הלם כשהוא פוגש אותו. סטיבן, איך נקרא לזה בעדינות, במצב גופני רעוע משהו. למרות החששות הם יוצאים למסע רגלי בשביל והסרט מלווה אותם בקשיים, בצחוקים וברגעים היפים, עד הסוף.
לא תמצאו כאן יותר מדי דרמות, אקשן או שיאים רגשיים, כי בכל זאת מדובר בשני קשישים, אבל יש בסרט הרבה רגעים נוגעים ללב. בקטן. זהו בכלל סרט קטן, אבל אני מצאתי אותו מאד מרגש. המשחק של ניק נולטה נפלא ונוגע ללב. גם רוברט רדפורד משכיל בזקנתו למצוא לעצמו תפקידים שהולמים אותו והוא מגלם אותם להפליא. כמובן שאני לא מתכוונת לעשות לכם ספוילר ולגלות לכם את הסוף. אבל אני כן ממליצה ללכת לצפות. לדעתי, זה סרט שצעירים פחות יתחברו אליו, בגלל הקצב האיטי, אלא אם כן יש להם המון סבלנות. אבל אוהבי קולנוע שלא מחפשים רק אקשן, מתח, דרמות קורעות לב ועיניים - יהנו ממנו מאד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה