"יש לה שיניים נוראיות" אמרה אחייניתי בת ה-20 על קירה נייטלי בסרט "התחלה חדשה" (Begin Again), "למה היא לא עושה איתן משהו?!".
"זה כל מה שיש לך להגיד על הסרט?" שאלתי והיא היגגה ש"זה סרט נחמד והשירים ממש יפים אבל לא יותר מזה... "
"זה כל מה שיש לך להגיד על הסרט?" שאלתי והיא היגגה ש"זה סרט נחמד והשירים ממש יפים אבל לא יותר מזה... "
אמאל'ה ערפד - נייטלי חושפת שיניים
זו אולי אחת הבעיות של הסרט הזה - היופי המהמם של הכוכבת הראשית שלו, להלן קירה נייטלי. היא כ"כ יפה הבת זונה עד שזה פשוט מקשה להתרכז בעלילה :-)
אז במקום בעלילה אתה מוצא את עצמך מתרכז בחיוך עם השיניים הלא מושלמות שלה (אני, דרך אגב, לא מצאתי בהן שום פגם), בעור החלק עם הגוון האינדיאני, ברגליים הבלתי נגמרות ובסטיילינג המצוין שעשו לה (היא דופקת שם הופעות קוליות ובלתי מתאמצות בעליל והכל נראה עליה יפיפה).
אז במקום בעלילה אתה מוצא את עצמך מתרכז בחיוך עם השיניים הלא מושלמות שלה (אני, דרך אגב, לא מצאתי בהן שום פגם), בעור החלק עם הגוון האינדיאני, ברגליים הבלתי נגמרות ובסטיילינג המצוין שעשו לה (היא דופקת שם הופעות קוליות ובלתי מתאמצות בעליל והכל נראה עליה יפיפה).
...סתם זרקתי על עצמי משהו. אני לא אשמה שהכל יושב עלי כ"כ טוב. נייטלי ולוין מוסיקליים
העלילה אכן פשוטה ולא מתוחכמת. אסכם לכם אותה בקצרה: בחורה בריטית צעירה מתלווה לחבר המוסיקאי שלה (בכיכובו של אדם לוין, סולן להקת מארון 5) לניו יורק. האחרון הוא זמר שהוזמן ע"י לייבל מוסיקה נחשב והוא כוכב עולה בארה"ב. עד הגיעם לניו יורק הם תיפקדו כצמד מוסיקלי לכל דבר. היא כתבה את השירים, הוא שר והכל היה בסדר. אמה מה? בניו יורק ההצלחה עולה לבחור לראש, הוא מתאהב בבחורינה אחרת מהלייבל ועוזב את נערתו היפה. הו, שברון הלב. היא לוקחת את מטלטליה ודמעותיה ועוברת לדירתו הזעירה של ידיד משכבר הימים, מוסיקאי כושל, המופיע למחייתו בברים בעיר. באחד הערבים היא מתלווה אליו לעבודה והוא מצידו מזמין אותה לעלות לבמה ולשיר את אחד משיריה. היא עולה ובמבצעת את השיר בגמלוניות אך בחינניות. באותו ערב בדיוק מגיע לאותו הבר מפיק מוסיקאלי מנוסה (השחקן המצוין מארק רופאלו), שכוחו בגילוי כשרונות חדשים. בבוקרו של אותו יום הוא הועף ע"י שותפו מהחברה שהקימו ביחד והוא נותר שבור, שתוי ומחוסר עבודה וקריירה. כשהוא רואה ושומע את קירה אהובתנו בבר, הוא מדמיין איך היא תראה עם האינסטרומנטים הנכונים ומיד יודע שצפוי לה עתיד מוסיקאלי מזהיר. מכאן הם מתחילים דרך מוסיקאלית משותפת, בה היא מתוודעת לכשרונה וצוברת בטחון ואילו הוא משקם את חייו המקצועיים והאישיים (הוא גרוש והקשר עם האקסית ועם בתו לא איי איי איי). לא רוצה לעשות לכם ספוילר ולכן לא אגלה איך הסיפור נגמר וזה גם לא כ"כ משנה. בעיני, הדרך לשם היא המעניינת בסרט. למרות הביקורות שלא עשו לו חיים קלים, אני דווקא מצאתי אותו חינני, סוג של אסקפיזם מקסים וגם מאד אהבתי את המוסיקה. הסרט מרוצף בביצועים מעולים של אדם לוין (הנחשב לאחד הזמרים הסקסיים בעולם. בסרט אגב זה לא בא לידי ביטוי) ושל נייטלי, שמתגלה במפתיע כזמרת לא רעה בכלל. תקשיבו למשל לשירים הללו. אני ממש אהבתי.
בכלל, חובבי המוסיקה יהנו מאד מסצנת המוסיקה הניו יורקית על רקע נופי העיר. ניו יורק מצולמת כאן עם המון אהבה, לאו דווקא באתרים המוכרים שלה, אלא בכל מיני פינות נידחות, אבל על רקע המוסיקה זה נראה נהדר. משעשע אותי שלפני הצפייה בסרט יצא לי לשמוע על אדם לוין מבתי בת ה-15 אבל לא הכרתי את פועלו המוסיקלי. לעומת זאת, אחרי הסרט גיגלתי עליו וראיתי שהוא בהחלט בחור שווה. הרבה דברים הוא שווה, ללא ספק.
לוין ביום חם במיוחד
פתאום התחלתי להקשיב לשירים שלו וגיליתי שאני ממש אוהבת. בסרט הוא משחק ass hole אמיתי וזה גרם לי פחות לחבב אותו, אבל היי, אני לא חיה בסרט. לגבי נייטלי, אני מכירה אותה בעיקר מדרמות תקופתיות, בהן חנטו אותה במחוכים ושמלות ארוכות והדגישו בעיקר את הבריטיות הבולטת ממילא שלה. בסרט הזה, הבמאי ג'ון קארני הצליח להוציא ממנה יכולת משחק לא רעה בכלל ובסיוע הקסם האישי ה-build in שלה, אי אפשר שלא לאהוב אותה.
אז בקיצור: אני ממליצה ללכת. אל תצפו לסרט משנה חיים (ממש לא!), אבל כן לאחה"צ או ערב מהנה, בו תרגישו שאתם בניו יורק לשעה וחצי ותתענגו על המוסיקה המצוינת. וזה הרבה יותר ממה שאפשר לבקש סתם כך באמצע החיים, לא ככה?!
אז בקיצור: אני ממליצה ללכת. אל תצפו לסרט משנה חיים (ממש לא!), אבל כן לאחה"צ או ערב מהנה, בו תרגישו שאתם בניו יורק לשעה וחצי ותתענגו על המוסיקה המצוינת. וזה הרבה יותר ממה שאפשר לבקש סתם כך באמצע החיים, לא ככה?!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה