אני תמיד בעד פגישות עבודה בתל אביב, כי הן מזמנות לי ביקור בעיר הגדולה, שהיא הרבה יותר מעניינת נניח מכפר סבא. בניגוד לחלק ממכרי, אינני חוששת להיכנס אליה עם המכונית בגלל בעיות חניה, תנועה או כל בעיה אחרת. בשבילי כל ביקור בה הוא סוג של חגיגה קטנה. מתה על הדופק שלה, אוהבת את הקצב, מסתדרת עם היושן והכיעור, שנראים לי ציוריים לפחות כמו בהודו, מה גם שיש בה היום המון אזורים מחודשים ונאים, כדוגמת כיכר הבימה, מתחם שרונה ועוד. בקיצור, אוהבת אותה מלוכלכת ונקייה. אוהבת אותה כמעט בכל מצב.
אז אחרי ההשתפכות שלהלן, ודאי תבינו שהיתה לי היום פגישה בשדרות רוטשילד. פגישה קצרה על קפה הפוך שלאחריה התלבטתי האם להישאר בשדרה ולצעוד עד כיכר הבימה המשופץ ואולי אפילו להגיע לדיזנגוף סנטר אהובי, או ללכת מערבה לכיוון הים. אחרי 2 דקות הלב הכריע - Go west. כי דעו לכם שיותר משאני אוהבת את תל אביב, אני אוהבת את הים. מזל דגים או לא ?!
החלטתי להסתובב בסמטאות נווה צדק ולשוטט בין בתי הקפה והחנויות ואז להגיע לים, אבל החניון ברחוב המרד ליד נווה צדק היה מפוצץ ונאלצתי לנדוד לחניון התחנה. מתחם התחנה היה בשעת בוקר מוקדמת זו די נטוש והים הפרוס ממול קרץ לי קריצה כחולה. נשביתי בקסמיו וחציתי את הכביש לכיוונו. בעודי צועדת על הטיילת היפה, שהיא המשך לטיילת ציץ' (שהלך לעולמו אתמול בלילה. יהיה זכרו ברוך), עברתי ליד חצר גולדמן. מה זה חצר גולדמן אתם שואלים. ובכן, מדובר בבית קפה היושב על אחד המיקומים השווים בתל אביב, שני מטר מהים עם נוף מהמם של תל אביב מצפון ונוף משגע של יפו העתיקה מצפון. ובתווך הים. ולי נותר רק להכריע היכן להתיישב, עם הפנים צפונה או דרומה. חבל על הלבטים! אפשר להחליף באמצע הארוחה ;-)
הנוף הנשקף מבית הקפה
עם הפנים צפונה
או דרומה. אפשר לבחור
המקום חביב. יש אולם פנימי ומקורה, אבל מי בכלל רוצה לשבת בפנים במזג אויר יפיפה עם שמים כחולים, בלי צל של ענן? המרפסת יושבת על משטח בטון מוחלק ומחופה בסככות ברזנט לבנות. צל הן מספקות ולכן זה מיקום בהחלט מספק. הזמנתי ארוחת בוקר קלאסית, הדיל הרגיל של החביתה, סלט, צלוחיות עם ממרחים ושתייה. קיבלתי חביתת ירק קטנה וקצת יבשה, אך מלאה בעשבי תיבול כמו שאני אוהבת, לאבנה תעשייתית, סלט טונה חביב עם פלפלים צהובים ואדומים, נתחי בולגרית, חמאה, טפנד זיתים וסלסילה עם שתי פוקאצות דקיקות ולחמניה, חמות חמות מהטוסטר אובן. לצד כל אלה הגיע גם סלט ישראלי קצוץ דק עם כרוב לבן, בצל ופטרוזיליה. ראוי לציין לטובה את המלצרית, שלמרות חמיצות פניה, טרחה ופרטה בפני את כל מרכיבי הסלט וציינה שלא כולם אוהבים. לצערי הם לא מגישים שתייה חמה עם הדיל הזה, מה שהיה חסר לי מאד. ביקשתי להחליף את השתייה הקרה בחמה ונעניתי בשלילה. סה"כ, הארוחה היתה נחמדה, קצת חסרת מעוף, לא ממש מיוחדת אבל סבירה. המחיר, לעומת זאת, כלל לא זול. 56 ש"ח לארוחה, עם שתייה אחת בלבד. כנראה שעל ים צריך לשלם, גם אם הוא לא ממלא את הבטן ומשביע רעב. מה שכן, העיניים שבעו מהנוף הסובב את המקום וזה לא מעט.
יש להם גם תפריט צהריים וערב. אני מניחה שלשבת שם בערב, על הים, עם בריזה של תחילת אוקטובר, זה תענוג לא קטן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה