הביאו את הסתיו

פה ושם כבר מתקבצים עננים בשמיים. בבקרים הם אפילו מורידים קצת גשם. הרבה פחות ממה שהייתי רוצה, אבל עדיין...הסתיו עושה סימנים שהוא מנסה להיכנס, אבל הקיץ מסרב לפתוח לו ת'דלת לרווחה. לאט לאט הערבים נהיים קרירים יותר ובחנויות - בחנויות כבר אפשר ממש לחוש שהסתיו אוטוטו כאן. כרגיל, הן לא מסונכרנות עם עונות השנה וכשעדיין 30 מעלות צלזיוס בחוץ, הם כבר מציגות לראווה את הסוודרים והקרדיגנים, כאילו להכעיס. באירופה כבר מתעטפות הנשים בטופים חמימים ואילו כאן בלבנט אפשר בינתיים רק לחלום עליהם. בכל זאת, לא הצלחתי להתאפק, עת ביקרתי אתמול ב-H&M אהובתי, נוכח בגדי הסתיו-חורף החדשים שהגיעו למדפים. כמו בכל סתיו, שוב נשביתי בקסמם של צבעי השלכת - בורדו יין, ירוק, חום וכדומיהם. הם מיד מטרסנספרים אותי למחוזות קרירים וגשומים כגון סקוטלנד ומפצים אותי על מזג האוויר הנוכחי. היי, אם לא קר כאן, לפחות אלבש בגדים שמסמלים קרירות! אולי זה מה שיזרז את החורף. הפריט הראשון שאספתי לחיקי היו נעליים חצאיות דמוי ד"ר מרטינס בשחור ב-149 ש"ח(!!) של המותג הפנימי DIVIDED, בעל השיק הצעיר והפריטים המצוינים. נורא רציתי בורדו, אבל היה רק בשחור, אז התפשרתי בשמחה.
מה דעתכם?
 

אני עדיין בהלם מהמחיר!

הפריט השני הוא מכנסי כותנה Chinos בבורדו יין. מאלה שכשקונים הם קצת צמודים, אבל אחרי פעמיים שלובשים, הם כבר נראים רפויים במידה ויושבים אחלה על הגוף. גם הם עלו 149 ש"ח. אותם לא הצלחתי לצלם, כי כבר חרשתי עליהם היום ולא נעים להוציא בגד מסל הכביסה, אפילו בשביל צילומים. רוצה לצלם את הבגדים שלי נקיים ומגוהצים.

שמתי לב שבשנתיים האחרונות, למרות חיבתי העזה לטרנדים מתחלפים ולצבעוניות משוגעת, אני הופכת את המלתחה למאגר של פריטי בייסיק בצבעים מונוכרומטיים ומגוונת אותה עם אביזרים. אולי זה מפאת גילי המתקדם ואולי זה נעוץ בעובדה שאני חובקת בת מתבגרת בכתה יוד ואני לא רוצה להיראות כמו חברה שלה. יותר כמו אמה המעודכנת אופנתית. כבר לא נראה לי מאגניב ללבוש חולצות צמודות חתוכות עם הדפסים פסיכודלים או עם אמרות שפר ומוטואים לחיים, למרות שאני חיה לגמרי בשלום עם הגוף שלי. מאידך, גם עם הגיל שלי. אני לא חושבת שזה קול להיראות מאחורה כמו בת 16 וכשאת מסתובבת רואים לך את כל הקמטוטים מסביב לפה ולעיניים. מעדיפה להתבגר בכבוד.
וככה, יוצא שאני מקפידה לבקר בשוק האקססוריז פעמיים בשנה ולרכוש לעצמי פריטים צבעוניים (לצד פריטים על זמניים בגווני זהב וכסף) מגניבים. בראיון העבודה האחרון שלי, ראיינה אותי גברת נכבדה, שעל פי מראה פניה נראתה בערך בת גילי, אבל אבוי, לפי הלבוש, נראתה כבת 20 מקסימום. היא הוקסמה מהעגילים והמחרוזת שענדתי ושאלה בביישנות אם אני מעצבת את התכשיטים שלי לבד, כי "הם נורא יפים". הודיתי באוזלת ידי בכל מה שקשור בעיצוב והלשנתי על שוק האקססוריז ידידי. כמובן שהוחמאתי ושמחתי מהתגובה. תמיד כיף להיחשב כבעלת טעם טוב.
הנה כמה דוגמאות לתכשיטים שקניתי בשנה האחרונה:

את העגילים שבתמונה למטה קניתי בשוק האקססוריז האחרון שהתקיים באונ' ת"א. אכסניה מכובדת בהחלט. זה היה בשבת עם מזג אויר לוהט. לאף אחד המשפחה לא היה חשק להוציא ת'אף מהמזגן ולי כבר בער בטוסיק, אז נזכרתי באירוע וזכרתי שהוא היה בתכנון. כמובן שקפצתי לביקור ויצאתי איתם ועם המחרוזת שלמעלה (וגם עם תיק, 2 מחרוזות נוספות, המון כרטיסי ביקור של מעצבות וכוונות לבקר אצל כולן כשרק יהיה לי יותר זמן)

את הצמידים שבתמונה למטה קניתי דווקא ב-MOMA שבניו יורק, בחנות המוזיאון, ביום גשום במיוחד, עת חיפשנו מפלט מהמבול ומצאנו אותו בחנות. הרעיון המקורי היה לסייר במוזיאון, אבל התור בכניסה היה כה ארוך, עד כי נתקענו בחנות ונהנינו מכל רגע. הם נראים קצת כמו גומיות לשיער ולפעמים שואלים אותי אם הם אכן כאלה. לרוב הם גורפים מחמאות.

עוד פריט מצוין שאני מאוהבת בו קשות, אך כמעט לא הזדמן לי לנצלו, מפאת החום ואחוזי הלחות הוא הסניקרס האלה, עם עקב הפלטפורמה והדוגמא הסקוטית המהממת. קודם כל, הן נוחות בצורה בלתי רגילה והבונוס: הן מגביהות אותי בחמישה ס"מ תמימים, הישג בלתי מבוטל כשמדובר על מישהי בגובה 1.62 ס"מ ביום טוב. אותן רכשתי בטיול המשפחתי באוגוסט לצרפת, ברחוב ריבולי הממכר בפריז. רק מחכה שיתקרר קצת ואני לא מורידה אותן מהרגליים.
 

דרך אגב, הן הולכות מצוין עם המחרוזת הזו, אבל רק עם חולצה ומכנסיים חלקים למשעי, ללא שמץ של הדפס.

את השלישייה הזו באמת שאין לי מושג למה קניתי. הגולגלות האלה של פרידה קאלו נורא איניות עכשיו, עד מיאוס. רואים אותן בכל מקום-על יומנים, מעטפות, קופסאות ומה לא. האמת שהן מדליקות, אבל עדיין לא הצלחתי לצוות אותן לשום אאוטפיט. בינתיים בת ה-16 די נהנית מהן, למרות שבמקור הן נקנו עבורי. מה לעשות?! יש לי עדיין מעידות, למרות שזה קורה פחות ופחות ;-)
 

שבת שלום!